אחד המצבים המתסכלים ממש עבורי הוא מטופל עם שיניים כלואות. מ -2 סיבות:
- פספוס האיבחון המוקדם שהיה יכול למנוע המצב
- הידיעה על מורכבות הטיפול, משך הזמן הטיפול הארוך, מורכבות הטיפול והעלות הגבוהה
שיניים כלואות הן תופעה נפוצה יחסית.
הכליאה יכולה להיות קשורה לנוכחות עצם זר כגון שן עודפת ועוד, המייצרים מחסום פיזי לבקיעת השן.
הניב העליון היא השן הכלואה באחוז גבוה יותר לעומת שיניים אחרות
*בתמונה: ניבים בזווית לא טיבעית המעידים על
*כליאה ומגע מזיק עם שורש של שיניים שכנות
קיים מרכיב גנטי מובהק וניתן לראות לא מעט מיקרים של אחים הסובלים מאותה תופעה של ניב כלוא.
הטיפול בניב כלוא מורכב, מצריך שילוב של כירורג פה ולסת ואורתודונט מומחה
במידה וקיים חשד להיתכנות לכליאת הניב, חשוב לבצע צילום פנורמי בגיל 9.5 לערך.
סטטיסטית אחוזי ההצלחה למשיכת ניב כלוא יורדים עם הגיל, ומעבר לגיל 30 מקובל בספרות להמליץ על עקירת השן.
האיבחון המוקדם חשוב ביותר. עיכוב בבקיעת השן מחייב צילום ובדיקה לזיהוי גורם זר. במידה וקיים – חשוב מאוד לסלקו מיידית ובכל גיל.
האיבחון המוקדם למניעת ניבים כלואים מתבסס על איבחון הנטיה הגנטית – כלומר הידיעה על הנטיה (שאלון הרפואי) וביצוע ברור מוקדם. בד"כ ברור זה חייב להיעשות על ידי רופא השיניים לילדים ובמקביל עם יצירת המודעות בקהל הרחב.
ולסיכום:
חשוב ומומלץ להגיע למרפאה בגיל 9 – 9.5 לאיבחון מוקדם וטיפול במידת הצורך על מנת לחסוך לילדכם / ילדתכם, טיפול מורכב, ארוך, לא נעים ויקר
