ד"ר מזור – אורתודנט מומחה

בריאות ילדיכם חשובה לנו ולכן הכנו עבורכם כמה מאמרים חשובים העוסקים באיבחון במניעה וטיפול של תופעות המשפיעות על התפתחות הפנים והשיניים בילדים, ובחלק מהמיקרים אף משפיעים על ההתפתחות הכללית של הילד

הידעתם כי בעולם של רפואה מודרנית המניעה תופסת מקום חשוב ביותר בשמירה על הבריאות שלנו.

מניעת התפתחות הבעיה, מניעת נזק אפשרי וכמובן מודעות הקהל הרחב מהווים את אבני היסוד.

באורתודונטיה וברפואת שיניים לילדים, נושא המניעה מתמקד באיבחון המוקדם והטפול הנדרש וכן ביצירת המודעות בקהל הרחב על מנת להוביל לאיבחון המוקדם אשר הופך את תהליך התיקון להרבה יותר אפקטיבי ויעיל.

הכותב הוא מומחה באורתודונטיה. מרצה בישראל ובעולם, מוביל דיעה בתחום האורתודוטיה.

הצוות האקדמי, תכנית ההתמחות הבינלאומית, הדסה עין כרם ירושלים, חבר עתודת רופאים מומחים הבינלאומית. המחלקה לטיפול באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בית חולים תל השומר ובעל מרפאה רב תחומית דנטאלית ואסתטיקה פציאלית (משנת 1990) חולון, הוגה ומקים הפרויקט למתן טיפולי שיניים לנזקקים בשיתוף עירית חולון

לינק למאמרים נוספים: נשימת פה וסיכוניה, איבחון שיניים כלואות, שיניים בולטות וטראומות, מציצת אצבע או מוצץ דחיקת לשון והפרעות בדיבור

חסר גנטי של שיניים

תופעה שאינה זוכה לתהודה, לפרסום ומודעות – היא תופעת החסר המולד של השיניים.

אחוז מסוים באוכלוסייה הכללית סובל מחסר מולד של שיניים, כאשר הנפוצות ביותר הן שיני הבינה, שן  חותכת עליונה, ומלתעה תחתונה. הנטייה לחסר היא גנטית ומועברת מדור לדור.

הזיהוי המוקדם של חסר בשיניים מתבסס על היסטוריה המשפחתית ומצריך איבחון מוקדם על ידי צילום רנטגן (כגון  פנורמי).

                        חסר חותכת עליונה                                                 חסר מלתעה תחתונה

למה חשוב ומתי חשוב לאבחן ?

על מנת למנוע סיבוכים או טיפול מורכב בעתיד כגון השתלות

 גיל לאיבחון מומלץ – גיל 5.

לדוגמא – לעיתים נמליץ לעקור שן נשירה / חלבית כל זאת על מנת שהשיניים הקבועות השכנות יבקעו תוך כדי סגירת מקום השן הקבועה החסרה (איור 1)

חשיבות הטיפול – מניעת צורך עתידי בטיפול אורתודונטי מורכב או שתלים להשלמת השן החסרה. 

ברוב המיקרים בקיעת השיניים, תהיה בצורה מספקת למקום השן החסרה וכל טיפול משלים אחר יהיה פשוט וקל יותר.

לסיכום, 

אם ילדכם נמצאים בדיוק בגיל הזה ואתם מכירים היסטוריה של חסר בשיניים במשפחה (גם סבא או סבתא), או חושדים שישנה בעיה, זה בדיוק הזמן להגיע לביקור במרפאה.

לינק למאמרים נוספים: נשימת פה וסיכוניה, איבחון שיניים כלואות, שיניים בולטות וטראומות, מציצת אצבע או מוצץ דחיקת לשון והפרעות בדיבור

שיניים בולטות

מדוע חשוב כ"כ לשים לב למיקרים מסוג זה?

עקב הסיכון הממשי לטראומה, בעיה חברתית "הילדים צוחקים עלי בבית ספר"

בליטת השיניים העליונות לעומת התחתונות יכול לנבוע מסיבות שונות:

• לסת תחתונה לא מפותחת (נפוץ)
• לסת עליונה בולטת

הרגל מציצת אצבע / שפה \ מוצץ מעל גיל 3 –

 הרגלים אילו גורמים לעיוות התפתחותי של החיך והבלטת השיניים החוצה

הבליטות מלווה בד"כ בהרגל נוסף – שפה תחתונה לכודה (trapped lower lip) – השפה התחתונה ממוקמת מתחת השיניים העליונות ומחמירה את הבליטות על ידי הטיית החותכות העליונות קדימה והטיית החותכות התחתונות לאחור ויצירת צפיפות.

שיניים בולטות: גורם סיכון לטראומות בשיניים העליונות ואכן אנו נתקלים במספר לא מועט של מיקרי טראומה המסתיימים במקרה הטוב בנזק לאמייל – שברים ועד לנזקים חמורים יציאת השן /שיניים במלואן מתוך העצם.

איבחון – פשוט רואים. לא בטוחים -באים למרפאה להיבדק

הטיפול הנדרש –יש להגיע למרפאה, לפנות לאורתודונט או לרופא שיניים מומחה לילדים, להתאמת המיכשור המתאים. במיקרים רבים הטיפול ילווה גם בהפניה לקלינאי/ת תקשורת.

לינק למאמרים נוספים: נשימת פה וסיכוניה, איבחון שיניים כלואות, שיניים בולטות וטראומות, מציצת אצבע או מוצץ דחיקת לשון והפרעות בדיבור

דחיקת לשון והפרעות בדיבור  

האם הילד/ה מדברים לא ברור? השיניים הקידמיות לא נפגשות?

דחיקת לשון היא הרגל הנובע מחוסר המעבר מבליעה תינוקית לבליעה בוגרת.  

בבליעה הבוגרת מיקום הלשון משתנה תוך שילוב השפתיים בתהליך הבליעה.

דחיקת הלשון יכולה להיות לעיתים יחד עם הרגל מציצת אצבע

תופעות הלוואי:

• הדיבור לא ברור
• סגר לא תקין והעמסת מפרקי הלסת והופעת כאבים עם הזמן
• נשימת פה  – תופעת לוואי חמורה (לינק)

איבחון ההרגל צריך להיעשות מוקדם ככל הניתן ויכול להיעשות על ידי הורים או גננת – מכאן חשיבות המודעות.

לצערי, במיקרים רבים, זיהוי ההרגל נעשה רק עם הפניה לבדיקה אורתודונטית. בשלב זה הצלחת הטיפול בהרגל לא ברורה. במיקרים של הרגל קיים שלא נפתר, סיכויי ההצלחה של הטיפול האורתודונטי נמוכים וסיכויי התמט (חזרה) גבוהים

הטיפול בדחיקת הלשון צריך להיעשות מוקדם ככל הניתן על מנת למנוע את השתרשותה והתפתחות תופעות הלוואי בסגר. הטיפול יכלול הפניה לקלינאי/ת תקשורת ובמיקרים מסוימים יהי צורך בטיפול אורתודנטי כגון גודר לשון.

לינק למאמרים נוספים: נשימת פה וסיכוניה, איבחון שיניים כלואות, שיניים בולטות וטראומות, מציצת אצבע או מוצץ דחיקת לשון והפרעות בדיבור

מציצת אצבע או מוצץ

התמונה מוכרת לכם/ן?…………האצבע הזאת צריכה לצאת מתוך הפה

נוכחות האצבע בין קשתות השיניים יביא לתופעות הלוואי הבאות:

• עוות בצורת החיך והיצרות הלסת העליונה
• דחיפת הלסת העליונה קדימה והטיית השיניים תוך כדי הבלטת השיניים החוצה
• עיכוב גדילת הלסת תחתונה 
• היווצרות הרגל של דחיקת לשון בבליעה ודיבור
• לעיתים – היווצרות זיהומים מסוגים שונים בחלל הפה ו/או על האצבע

חשוב מאוד לאבחן ולטפל בהרגל מוקדם ככל הניתן. עם הפסקת השימוש במוצץ (גיל ממוצע 3 שנים) חשוב לוודא שאין הופעת ההרגל.

עם זיהוי ההרגל , השלבים המקובלים בטיפול כוללים:

1.  שיחת הסברה לילד/ה על חשיבות הפסקת ההרגל. יש מיקרים בהם הילד/ה מבינים את ההסבר וההרגל מופסק ביוזמתם.
2. במידה ולא, הכלי היעיל היחידי לטיפול בהרגל הוא גודר הלשון. יצירת המחסום הפיזי המונע מציצת האצבע ההרגל מופסק מיידית. 

חשוב להסביר להורים שהילד/ה יחוו סוג של "משבר פסיכולוגי" שיתבטא בצורות שונות החל מתלונות על אי נוחות, חוסר שינה, בכי למשך כמה ימים ולאחריהם הילד/ה מסתגלים.

יש להשאיר את המכשיר עד לוידוא שההרגל הופסק.

תופעה מעניינת היא השיפור העצמי המופיע בהפרעות הסגר: השתפרות המנשך העובר האופקי והסגר הפתוח, הקורים בזכות הוצאת האצבע כגורם בין קשתות השיניים.

לינק למאמרים נוספים: נשימת פה וסיכוניה, איבחון שיניים כלואות, שיניים בולטות וטראומות, מציצת אצבע או מוצץ דחיקת לשון והפרעות בדיבור

נשימת פה

תמונה זאת מוכרת לכם/ן? אם כן – קדימה להתעורר – דחוף להגיע לייעוץ

נשימת פה היא הרגל הנוצר עקב חסימת דרכי נשימה כתוצאה מאלרגיות, פוליפים מוגדלים, מחיצת אף סוטה וכד' היוצרים חסימה בדרגות חומרה משתנות. הרגל נשימת הפה יכול להיות גם מישני להרגל אחר כגון: מציצת אצבע ומנשך קידמי פתוח.

מה הן תופעות הלוואי לנשימת פה ומדוע היא כל כך מזיקה?

1. חסר הסינון של האוויר הנכנס דרך הפה ועליה בתחלואה של דרכי הנשימה
2. הפרעה בהתפתחות הלסת עליונה והסינוסים
3. חורים בשיניים ומחלות חניכיים, 
4. ריח רע מהפה

ואם זה לא מספיק כדי לשכנע …..אז נשימת הפה 

היא גורם מספר אחד להפרעות שינה, הפסקות נשימה עד כדי דום נשימה, היכולות להתפתח לבעיות לב. 

הפרעות השינה בילד גורמים להיפר-אקטיביות, חוסר ריכוז, הפרעות למידה, עצבנות והפרעות התנהגותיות אחרות.

הטיפול משלב בד"כ הפניה לרופא אף אוזן גרון וקלינאי/ת תקשורת

אז למה לחכות?

לינק למאמרים נוספים: נשימת פה וסיכוניה, איבחון שיניים כלואות, שיניים בולטות וטראומות, מציצת אצבע או מוצץ דחיקת לשון והפרעות בדיבור

אבדן מוקדם של שיניים

לכולנו ברור: טיבעי לגמרי שבילדים מתחלפות שיניים – הנשירות – חלביות, נושרות ובמקומן בוקעות הקבועות        ובכן, לא מדויק ולא תמיד נכון !!! נשירה מוקדמת של שן נשירה-חלבית, זאת בעיה.

אבדן מוקדם של שיניים נשירות-חלביות ועיכוב בבקיעת הקבועות מעיד על בעיה קשה של צפיפות או סגר לא תקין. 

חשוב לזכור – לשיניים הנשירות-חלביות תפקיד חשוב מאוד של "שמירת מקום והכוונה" של הקבועות לבקיעה. אבדן מוקדם של הנשירות-חלביות יכול גם לאפשר תזוזה של שיניים סמוכות ואבדן מקום לשן הקבועה לצאת. 

אבדן מוקדם יכול להיות גם עקב טראומה או עקירה של השן הנשירה-חלבית

בכל מקרה של אבדן מוקדם חשוב מאוד לפנות לרופא שיניים מומחה לילדים או אורתודונט לצורך האיבחון –                       לא בטוחים – לא יזיק להתייעץ

לינק למאמרים נוספים: נשימת פה וסיכוניה, איבחון שיניים כלואות, שיניים בולטות וטראומות, מציצת אצבע או מוצץ דחיקת לשון והפרעות בדיבור

שיניים כלואות

אחד המצבים המתסכלים ממש עבורי הוא מטופל עם שיניים כלואות. מ -2 סיבות:

• פספוס האיבחון המוקדם שהיה יכול למנוע המצב
• הידיעה על מורכבות הטיפול, משך הזמן הטיפול הארוך, מורכבות הטיפול והעלות הגבוהה

שיניים כלואות הן תופעה נפוצה יחסית. 

הכליאה יכולה להיות קשורה לנוכחות עצם זר כגון שן עודפת ועוד, המייצרים מחסום פיזי לבקיעת השן.

הניב העליון היא השן הכלואה באחוז גבוה יותר לעומת שיניים אחרות 

      בתמונה: ניבים בזווית לא טיבעית המעידים על    

      כליאה ומגע מזיק עם שורש של שיניים שכנות

קיים מרכיב גנטי מובהק וניתן לראות לא מעט מיקרים של אחים הסובלים מאותה תופעה של ניב כלוא.

הטיפול בניב כלוא מורכב, מצריך שילוב של כירורג פה ולסת ואורתודונט מומחה

במידה וקיים חשד להיתכנות לכליאת הניב, חשוב לבצע צילום פנורמי בגיל 9.5 לערך.

סטטיסטית אחוזי ההצלחה למשיכת ניב כלוא יורדים עם הגיל, ומעבר לגיל 30 מקובל בספרות להמליץ על עקירת השן.

האיבחון המוקדם חשוב ביותר. עיכוב בבקיעת השן מחייב צילום ובדיקה לזיהוי גורם זר. במידה וקיים – חשוב מאוד לסלקו מיידית ובכל גיל.

האיבחון המוקדם למניעת ניבים כלואים מתבסס על איבחון הנטיה הגנטית – כלומר הידיעה על הנטיה (שאלון הרפואי) וביצוע ברור מוקדם. בד"כ ברור זה חייב להיעשות על ידי רופא השיניים לילדים ובמקביל עם יצירת המודעות בקהל הרחב.

ולסיכום:

חשוב ומומלץ להגיע למרפאה בגיל 9 – 9.5 לאיבחון מוקדם וטיפול במידת הצורך על מנת לחסוך לילדכם / ילדתכם, טיפול מורכב, ארוך, לא נעים ויקר