התמונה מוכרת לכם/ן?…………האצבע הזאת צריכה לצאת מתוך הפה
נוכחות האצבע בין קשתות השיניים יביא לתופעות הלוואי הבאות:
- עוות בצורת החיך והיצרות הלסת העליונה
- דחיפת הלסת העליונה קדימה והטיית השיניים תוך כדי הבלטת השיניים החוצה
- עיכוב גדילת הלסת תחתונה
- היווצרות הרגל של דחיקת לשון בבליעה ודיבור
- לעיתים – היווצרות זיהומים מסוגים שונים בחלל הפה ו/או על האצבע
חשוב מאוד לאבחן ולטפל בהרגל מוקדם ככל הניתן. עם הפסקת השימוש במוצץ (גיל ממוצע 3 שנים) חשוב לוודא שאין הופעת ההרגל.
עם זיהוי ההרגל , השלבים המקובלים בטיפול כוללים:
- שיחת הסברה לילד/ה על חשיבות הפסקת ההרגל. יש מיקרים בהם הילד/ה מבינים את ההסבר וההרגל מופסק ביוזמתם.
- במידה ולא, הכלי היעיל היחידי לטיפול בהרגל הוא גודר הלשון. יצירת המחסום הפיזי המונע מציצת האצבע ההרגל מופסק מיידית.
חשוב להסביר להורים שהילד/ה יחוו סוג של "משבר פסיכולוגי" שיתבטא בצורות שונות החל מתלונות על אי נוחות, חוסר שינה, בכי למשך כמה ימים ולאחריהם הילד/ה מסתגלים.
יש להשאיר את המכשיר עד לוידוא שההרגל הופסק.
תופעה מעניינת היא השיפור העצמי המופיע בהפרעות הסגר: השתפרות המנשך העובר האופקי והסגר הפתוח, הקורים בזכות הוצאת האצבע כגורם בין קשתות השיניים.
לינק למאמרים נוספים: נשימת פה וסיכוניה, איבחון שיניים כלואות, שיניים בולטות וטראומות, מציצת אצבע או מוצץ דחיקת לשון והפרעות בדיבור